ועידת תל אביב

תקצירי שולחנות :

1. בינה מלאכותית ובטחון סייבר: הזדמנויות וסיכונים בהנחיית ד"ר מחמוד שריף, ביה"ס למדעי המחשב ע"ש בלווטניק, אוניברסיטת תל אביב.
ההתקדמות בתחום הבינה המלאכותית (AI) מחוללת מהפכה באבטחת הסייבר, ומאפשרת מגוון רחב של טכנולוגיות להגנה על מערכות ומשתמשים. טכנולוגיות אלו מספקות יכולות שונות-מזיהוי מדויק של תוכניות ופעילויות זדוניות ועד לגילוי ותיקון פרצות תוכנה, ומחיזוי ועד לניתוח אוטונומי של אירועי אבטחה.
יחד עם זאת, התקדמויות אלו מציבות סיכונים לאבטחת הסייבר. בפרט, שילוב AI לתוך מערכות מחשב מגדילות את הפגיעות שלהן. בפאנל נתעמק בנושאים אלה, ונעלה יחד תובנות לגבי מאמצים מתמשכים ועתידיים לטיפול בהם.
משיבים: אורן בוצ'מיטס, CTO, מנהל הסייבר הלאומי בישראל. איציק מנטין, חוקר,. Intuit

3. העירייה לא תטפל בזקנים שבתחומה בהנחיית ד"ר ינון שנקר, מומחה בבריאות הציבור ויזם חברתי, אימפקט לעתיד בריא ברשויות המקומיות.
מספר הזקנים בישראל גדל במהירות והרשויות המקומיות עדיין לא מפנימות את החשיבות של אוכלוסייה זו וצרכיה. נדהים את המשתתפים בנתונים חדשים ונציג כיצד מתכננים עיר ידידותית גיל עבור אלפים של בני 80 ויותר החיים בה.  נשמח לשמוע רעיונות נוספים על בריאות, רווחה, תחבורה וזיקנה במרחב העירוני.
משיבים: פרופ' יצחק בריק, פרופסור לגרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה. מהמובילים בישראל את נושא המדיניות הלאומית להזדקנות טובה. יו"ר האגודה הישראלית לגרונטולוגיה ובעבר – נשיא הפדרציה העולמית לזיקנה. פרופ' נעמי אנג'ל, פרופסור בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. בעלת תאר מאסטר במדעים מאוניברסיטת קרנגי מלון במחלקה להנדסה ומדיניות ציבורית. בעברה אדריכלית ובונה במגזר הפרטי והציבורי, ומתכננת מחוז תל אביב משך כ-20 שנה. חברה בכירה בצוות הכתיבה של תדריך משרד הבינוי והשיכון בנושא תכנן סביבות מגורים לעת זיקנה(2023).  

4. בחינה מחדש של תהליכי הנורמליזציה ב״יום שאחרי״: יישום לקחים שנלמדו מהעבר בהנחיית ד"ר ברנדון פרידמן, מרכז משה דיין לחקר המזה"ת ואפריקה, אוניברסיטת תל אביב
על ישראל לבחון מחדש את האופן בו היא שואפת ופועלת למען נורמליזציה ואינטגרציה עם שותפיה הערבים החדשים. בשנת 2020, תהליכי הנורמליזציה הוגדרו במונחים ביטחוניים, כבסיס לציר אזורי אנטי-איראני. כיום, שותפינו הערבים מטילים ספק באמינותה של ארה״ב כמשענת ביטחונית, ולכן הם מעדיפים את שיכוך היחסים על פני עימות מול איראן. על ישראל להכיר בתמורה זו ולמסגר מחדש את השאיפה לאינטגרציה אזורית תחת שילוב (nexus) בין חינוך, טכנולוגיה ומימון ולא כברית ביטחונית. השאלה המרכזית בה נדון היא כיצד ישראל יכולה לשתף מחד את הטכנולוגיה שלה, ולהגן עליה מאידך, על מנת שלא תגיע לידי אויביה.
משיבים: פרופ' עוזי רבי- מדעי הרוח, ד"ר אורי סלע- מדעי הרוח, פרופ' אביתר מתניה- מדעי החברה.

5. בעקבות עולמות מנותצים: 7 באוקטובר והצורך לחשוב מחדש על ציונות ויהדות בהנחיית ד"ר ג׳ולי קופר, מרצה בכירה, בית ספר למדע המדינה, ממשל, ויחסים בינלאומיים, אוניברסיטת תל אביב.
בשולחן עגול זה, נשאל האם הבנתנו את הציונות - ואת הפוליטיקה היהודית המודרנית באופן כללי יותר - עוברת כיום מהפך בעקבות ה- 7 באוקטובר? האם טראומה בסדר גודל כזה יכולה לכוון מחדש את התודעה ההיסטורית היהודית, ולשחוק את האמונה שהקמת מדינת לאום ריבונית מסמנת את פתרונה הנכון של ההיסטוריה (היהודית)? או שהמשבר יוביל את הישראלים דווקא להכפיל את הסתמכותם על זהות לאומיות ועל אידיאולוגיות נלוות המבוססות על קידום עוצמה צבאית ומדינתית?
משיבים: ד"ר עפרי אילני, אוניברסיטת תל אביב ומכון ליר בירושלים. פרופ 'מאיר בוזגלו, פילוסופיה, האוניברסיטה העברית. פרופ' איל חוברס, בית ספר למדע המדינה, אוניברסיטת תל אביב.

6. רשויות התכנון, המלחמה, והכפרים הבדואים – פנינו לאן?  בהנחיית ד"ר יעלה רענן, מחלקה למדיניות ציבורית במכללת ספיר.
מערכת התכנון היא הכלי המרכזי דרכו המדינה משמרת את סטטוס היישובים הלא מוסדרים של האוכלוסייה הערבית בנגב. אומנם השימוש הוא בכלי ביורוקרטי, אולם ההשלכות של החלטות מערכת התכנון, כמו הדיון בשולחן העגול, הוא חברתי, מדיני וכלכלי. חשיבות הכפר לתושביו, והסבל של החיים בכפר בלתי מוכר, ידון מנקודת מבט אנתרופולוגית- סוציולוגית, ומדינית. נדון גם בפתרונות אשר הוצעו על ידי ארגון ההנהגה של תושבי הכפרים, כולל מתווים מפורטים שבאפשרותם לסיים את סאגת חוסר ההכרה והיעדר ההסדרה.
משיבים: ד"ר ראויה אבו-רביעה. המחלקה למשפטים, המכללה האקדמית ספיר. אלי עצמון, לשעבר יו"ר הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב.

7. חינוך לחברה משותפת אחרי ה-7 לאוקטובר בהנחיית ד"ר אילן עמית, מנכ"ל שותף, אג'יק מכון הנגב.
במושב יוצגו הדילמות ודוגמאות להצלחות ואתגרים בנושא : עבודה עם יהודים וערבים בתוכניות אקדמיות ובקמפוסים כבסיס לחברה משותפת בחברה הישראלית. האם חשיפה משמעותית לחברה הישראלית או בועה אקדמית? מה השתנה ומהם האתגרים לאחר ה-7 באוקטובר?
משיבים: גליה פייט, המכון למשפט ופילנתרופיה, אוניברסיטת תל אביב. ד"ר סמיר קעדאן, מכללת בית ברל.

8. אי שוויון בדיור בישראל בהנחיית פרופ׳ דני בן-שחר, ראש מכון אלרוב לחקר הנדל״ן, הפקולטה לניהול ע״ש קולר, אוניברסיטת תל אביב.
ממצאים אמפיריים מצביעים על התרחבות הפערים ביכולת להשיג דיור – ברכישה או בהשכרה יציבה – בין קבוצות חברתיות בישראל. פערים אלה לא רק מסכנים את הלכידות החברתית, אלא גם אינם מאפשרים את מימוש הזכות לקורת גג לקבוצות חברתיות הולכות ומתרחבות. למדינה כלים שונים בהם היא יכולה לעשות שימוש על מנת לצמצם פערים אלו, וביניהם שימוש בקרקע בבעלות ציבורית ליצירת מלאי דיור מוזל וכלים נוספים מעולמות התכנון, המימון והמיסוי. המושב המוצע יעסוק בפערים החברתיים בנשיגות הדיור בישראל, תוך דגש על משקי בית במעמד בינוני ובינוני נמוך ומשקי בית באוכלוסייה הערבית.
משיבים: עו״ד שרון קרני כהן, תכנית קרסו-הגר למחקר ופיתוח דיור חברתי, הפקולטה למשפטים ע״ש בוכמן, אוניברסיטת תל אביב.  אדריכלית אינאס ח׳ורשיד פאהום, מהנדסת עיריית כפר קרע.

9. המשמעות הסותרת של סולידריות בקבוצות שונות בישראל: קיטוב מול ערבות הדדית בהנחיית פרופ' נורית גוטמן, החוג לתקשורת, אוניברסיטת תל אביב.
מאז המלחמה, מופצות סיסמאות לאחדות בנוסח "ביחד ננצח". סקרים העידו על תמיכה במטרות המלחמה, שחצתה מגזרים, ובציבור הייתה התגייסות נרחבת לפעילות התנדבותית. אולם, השיח הציבורי בהווה מעיד על תפיסות שונות, ואף מנוגדות, של סולידריות, עד כדי שסע וקיטוב חברתי. בשולחן העגול נדון באתגרים ובהשלכות של התפיסות השונות, והאם וכיצד ניתן לגשר ביניהן כדי להתמודד בהקצנת הקיטוב, סטיגמטיזציה, והתבדלות.
משיבים: פרופ' תמר הרמן - המנהלת המדעית של מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, מר אבי מספין - מנכ"ל עמותת טנא בריאות לקידום יוצאי אתיופיה, גב' פייני סוקניק - יוזמת חינוכית חברתית, מנהלת שותפויות ביוזמת קווים אדומים, שיתופים, בית לקולקטיב אימפקט

10. ״שובר שוויון״: מנמיכים את חומות ההפרדה במרכז הישראלי בהנחיית פרופ' ניסים מזרחי, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת תל אביב.
בשנה האחרונה אנו עדים להופעתן של אינספור יוזמות לדיאלוג ושיח במרחב האזרחי בין אזרחים.יות מן השורה ובעלי.ות דעה המשתייכים למחנות הפוליטיים השונים של החברה בישראל. יוזמות אלה צמחו כתגובה למשבר החוקתי שעברנו בחודשים שלפני ה 7 באוקטובר שאיים לפורר את החברה הישראלית מבפנים. בחלוף מספר חודשים מפרוץ המלחמה הן צצות ועולות נוכח השסע החברתי והפוליטי העמוק שצף ועולה שוב ביתר שאת. בקרב המגוון הרחב של קבוצות הדיאלוג בולטת בהעדרה קבוצת המרכז-ימין הגדולה בישראל - תומכי הליכוד. פנל זה, מספר את סיפורה של יוזמה למפגשים בין נציגים של שתי הקבוצות הגדולות במרכז הפוליטי-חברתי בישראל
משיבים: פרופ' ניצן צנזור, פרופ' קובי רוזנבלום, מוטי אוחנה- חבר מרכז ליכוד. רחל אוחנה- חברת מרכז ליכוד.

11. החברה הישראלית בעידן משבר האקלים - דחיפות מקומית או כדאיות גלובלית? בהנחיית ד"ר אורלי רונן - החוג ללימודי סביבה, אוניברסיטת תל אביב
משבר האקלים מהווה איום ממשי על מדינת ישראל ומזרח הים התיכון. העדר מדיניות היערכות הולמת יניב השלכות על חוסנה של ישראל והאזור כולו. האם התווית מדיניות חברתית וחיזוק התמודדות אזרחית קודם לפיתוח חדשנות ושיתוף פעולה אזורי? האם המלחמה מהווה נקודת מפנה לבחינה מחודשת של סדרי עדיפויות עם דגש על בניית חוסן קהילתי, היערכות מערכתית ותכנון בר-קיימא?
משיבים: פרופ' עודד פוטצ'טר - החוג לגיאוגרפיה, אוניברסיטת תל אביב. דר’ דב חנין - יו"ר פורום האקלים הישראלי. דר' הלה אורן - מנכ"לית קרן תל אביב גב' שרון בנג'יו - מנהלת קשרי הממשל אקופיס מזרח תיכון.

12. דמוקרטיה מחוץ לקופסה – רעיונות חדשים עבור שיטת המשטר בישראל בהנחיית ד"ר יובל קרניאל, משפטן וחוקר חברה ותקשורת, אוניברסיטת רייכמן, לשעבר רקטור בצלאל, האקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים.
ישראל נמצאת במשבר קיומי, עתידה בסכנה. נדרש שינוי דרמטי במערכת ההפעלה של המדינה כלומר במערכות השלטון והממשל, אנו מציעים הסדר פינוי בינוי של ישראל. הריסה ובניה מחדש לפי עקרונות ההסכמה הרחבה והביזור של הסמכויות. ההצעה כוללת שינוי שיטת הבחירות והייצוג, מעבר משיטה ארצית, לשיטה מעורבת אזורית/יחסית עם חוקה רזה משותפת שמבטיחה קבלת החלטות לטובת כלל התושבים בהסכמה רחבה, בנוסף תהיה חוקה לכל אשכול של ישובים המבטאת את הערכים המשותפים לאשכול ולזהויות הדומיננטיות בו, כדי להשיג ייצוג של מרב הזהויות, ואת הרווחה והזכויות של כל התושבים. בלי שינוי דרמטי אנחנו מתפוררים, וישראל לא תוכל להתקיים לאורח זמן. צריך להרוס ולבנות מחדש את החומה.
משיבים: עו"ד עמירם גיל, ראש מיזם "מוסדות" לחיזוק המוסדות הדמוקרטיים בישראל, ד"ר זאב לרר, ראש תכנית הסוציולוגיה, המרכז האקדמי פרס פרופ' (אמריטוס) מני מאוטנר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב ד"ר עמית לביא דינור, דיקנית בית הספר לתקשורת, אוניברסיטת רייכמן מר נעם מנלה, חוקר תודעה דיגיטלית.

 13. ערים מעורבות או ערים משותפות? בהנחיית רות לוין-חן, סמנכ"לית לפעולות ולמיזמים בעמותת יוזמות אברהם
במהלך חודש מאי 2021, במקביל להתנהלות המבצע "שומר החומות", התרחשו בחיפה, כמו בערים מעורבות אחרות בישראל, התנגשויות אלימות בין מפגינים יהודים וערבים לבין כוחות המשטרה וגם בין קבוצות אלימות לתושבים תמימים. מחקר שערכה ד"ר רולי רוזן עבור יוזמות אברהם ואוניברסיטת חיפה מציע הבנה של מהלך האירועים, זיהוי השחקנים שפעלו בחיפה במהלך אותם ימים ופענוח של הדינמיקה שהובילה את האירועים. ממצאי המחקר "שוברי החומות", מעלה תמונה מורכבת שבה בזמן שהיו מי שיצאו לרחובות במטרה לפגוע ברכוש הציבורי או בחיים המשותפים, היו גם מי שפעלו באופן אינטנסיבי למתן את האלימות במהלך ההתנגשויות ולמנוע הסלמה או פגיעות בנפש. פעילות זו היא דוגמה לכוחם של המרחבים המשותפים ושל האזרחות העירונית שעוצבו בעיר קודם לפרוץ המאורעות, כמו גם לשבריריותם לנוכח האירועים. במושב תציג ד"ר רולי רוזן את המחקר וממצאיו וכן את היישום שלו בחיפה החל ב7- באוקטובר, בהשתתפות פעילות ופעילים, ארגוני חברה אזרחית וגופים עירוניים ויוצגו הצעות למניעת הישנות של התנגשויות בערים המעורבות ולחיזוק מרקם היחסים בין יהודים לערבים בערים אלה.
משיבים: ד"ר שני פייס, מנהלת המחקר וההערכה של יוזמות אברהם. ד"ר חמודי סעיד, מנהל המחלקה למשאבי קהילה והתנדבות – מינהל הרווחה בעיריית חיפה.

14. ערכי יסוד מנחים לחיים משותפים – המבט הדתי בהנחיית פרופ' מנחם פיש, אוניברסיטת תל אביב, מנהל שותף, מרכז פרנקפורט-תל אביב לחקר הדינמיקה הבין-דתית פרופ' יוסף משהראוי, אוניברסיטת ת"א, פיזיותרפיסט חוקר עמוד שדרה, ממונה מוסדי לקשרי קהילה עם החברה הערבית ופניות סטודנטים ערבים.
תנאי יסוד לחיים משותפים של כבוד לחברה אזרחית מגוונת ושסועה, תרבותית, לאומית, ודתית כבישראל היא מחויבות שלטונית נחרצת להענקת שיוויון מלא, להכרה בחירות, ולטיפוח אחווה אזרחית בין כל קהילותיה. שלושה ערכי יסוד אלה – שוויון אזרחי ופוליטי, הכרה בחירות המוקנית לכל אדם לחיות את חייו כראות עיניו (ובלבד ולא יפגע בכך בזולתו), וטיפוח אחווה ישראלית בקרב כל אזרחי המדינה – נראים מאתגרים במיוחד מנקודת ראות דתית. המושב המוצע מבקש לדון בערכי היסוד הללו מנקודת המבט של כל אחת משלוש הדתות הגדולות בישראל בעזרת שלושה מנהיגים דתיים מרכזיים: הבישוף רפיק נהרה – סגן הפטריארך הלטיני בירושלים כבוד הקאדי השרעי מחמד זבדה - נשיא בית הדין השרעי האזורי בירושלים הרב רפאל קרויזר – ראש מתיבתא בישיבת "דרך חיים" ורב בקהילה החרדית הישראלית בירושלים.

15. ישראל ואמריקה החדשה בהנחיית ד״ר יואב פרומר, המרכז לחקר ארה״ב, אוניברסיטת תל אביב.
השולחן העגול יתמקד בניסיון להשיב על שתי שאלות: מהו עתיד יחסי ישראל-ארצות הברית ומה בכוחה של ישראל לעשות, אם בכלל, כדי לשמור עליהם? המתח הגובר בין המדינות על רקע המלחמה בעזה והמאבק סביב ״המהפכה החוקתית״ העלו סימני שאלה קשים סביב יציבות ה״יחסים המיוחדים״ ומקומה המשתנה של ישראל בעיני הציבור והממשל האמריקאי. אנו נבקש להביט פנימה, אל תוך פניה המשתנות והמתחדשות של החברה האמריקאית, על מנת לנסות להבין כיצד אותה טרנספורמציה דמוגרפית מרחיקת לכת עלולה להשפיע על היחסים מול ישראל ומהי התגובה הנכונה מצדה של ישראל לאותם שינויים. 
משיבים: פרופ׳ יעל שטרנהל, פרופ׳ אודי זומר. 

17. אויבים בנפש? יסודות פסיכולוגיים ואסטרטגיות פעולה לנוכח המלחמה בהנחיית פרופ' אוריאל אבולוף, ביה"ס למדע המדינה,  אוניברסיטת תל אביב. ד״ר רונית לוין-שנור, מרצה בכירה, הפקולטה למשפטים, ראש פרויקט המחקר ״ברית אברהם: משפט, מרחב ואסטרטגיה״.
טבח השבעה באוקטובר והמלחמה הממושכת הביאו את הסכסוך הישראלי-פלסטיני לנקודת רתיחה. מהם היסודות הנפשיים של הסכסוך ומה תפקידם בהסלמה האלימה ובאפשרות לדו-קיום והשלמה? מהן אסטרטגיות הפעולה הערכיות והמעשיות ל"יום שאחרי"? ומה הקשר בין הממדים הנפשי, הערכי והמעשי? בשולחן העגול נתחקה אחר ההיבטים הפסיכו-אסטרטגיים של הסכסוך, הטבח, המלחמה, והפתרונות האפשריים.
משיבים: פרופ' גלעד הירשברגר, בית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה, אוניברסיטת רייכמן . ד״ר רונית לוין-שנור, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב. ד"ר נמרוד רוזלר, מדיניות ציבורית, אוניברסיטת תל אביב.

18. חיזוק ושימור החוסן החברתי של האוכלוסיה בישראל בהנחיית פרופ' אבי ישראלי, המדען הראשי של משרד הבריאות, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות ומנכ"ל הדסה
החוסן החברתי בישראל הוא בעל משמעות חיונית לתפקוד התקין של המדינה מאחר והוא מאפשר ליחידים ולחברה להתמודד בהצלחה עם מצבי משבר, להגן בפני דחק, ולהגביר את היענות האוכלוסייה להנחיות הניתנות על ידי הגורמים המוסמכים. ה'שולחן' ידון בצעדים הנדרשים לחיזוק ושימור החוסן החברתי בקרב כלל האוכלוסייה על מנת להבטיח התמודדות יעילה עם מגוון אתגרים ומשברים פוטנציאליים.
משיבים: מר גיורא זלץ, ראש מועצה אזורית הגליל העליון. ד"ר שגית ארבל אלון, רופאה ראשית, מנהלת מערך שירותי הבריאות, משרד הרווחה. ד"ר משה פרחי – ראש החוג לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית תל חי ומרצה בכיר בחוג לניהול מצבי חירום ואסון באוניברסיטת תל אביב. ד"ר עדי ניר שגיא – מנהלת מרכז מנדל למנהיגות בנגב.

19. צעד קדימה, שניים אחורה? השוויון המגדרי בישראל ביום שאחרי בהנחיית פרופ' מיכל פרנקל, המחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים.
בכל פעם בה נדמה לנו שישראל מתקדמת לקראת שוויון מגדרי, אנחנו מזהות גם נסיגה משמעותית: בשוויון ההזדמנויות בעולם העבודה, בזכות לחיים בטוחים מאלימות, בהשפעתן של נשים על סדר היום הפוליטי, הביטחוני והציבורי בכלל. בשולחן העגול נציג את מצבן של נשים בישראל בצל ההפיכה והמלחמה, וננסה להבין את הגורמים לעצירה (או לנסיגה) באפשרות לשוויון והוגנות מגדריים.
משיבים:  פרופ' רחל ארהרד, אוניברסיטת תל אביב; אפיק באקדמיה – פורום הפרופסוריות באוניברסיטאות. פרופ' רבקה כרמי.